#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. אמר רבי יהודה ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני. מדוע 1) בראשון אסור 2) בשני מותר? 	"1) לרבי יוחנן, לרש""י ביו""ט ראשון אסור משום גזירת משקים שזבו. [לשיטה מאיברא (בתוד""ה רבי יוחנן) אין אלו דברי ר' יהודה אלא דברי חכמים והטעם כנ""ל[.<br>לרבינא רבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו, לדידי אפילו ביום הראשון מותרים דאוכלא דאפרת הוא, אבל לדידכו שאסרתם בראשון משום משקים שזבו תתירו בשני משום ששתי קדושות הן.<br>לרבינא בריה דרב עולא הכא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ואסר בראשון משום מוקצה. [לרבה לעיל אף בעומדת לאכילה בראשון אסור משום גזירה אטו שנולדה ביו""ט אחר השבת שאסורה משום הכנה ולרב יוסף משום פירות הנושרים[.<br>2) ובשני מותר דשתי קדושות הן."	ביצה ג. - ג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. על איזו ביצה נאמר בברייתא ומדוע אסורה 1) וספיקא אסורה 2) ואם נתערבה באלף כולן אסורות? 	"1) לרבה ביצה שנולדה ספק בחול ספק ביו""ט אסורה ביו""ט שלאחר השבת שספק דאורייתא הוא<sup>י</sup>. לרב יוסף ולרב יצחק או בספק נולדה מהטריפה וספק דאורייתא לחומרא או שספק נולדה ביו""ט ספק בחול וכרב אשי שאסורה משום שיש לה מתירין.<br>2)  <sup>יא</sup>לר""ת (בתוד""ה ואחרות) מיירי בביצה שאסורה בודאי ולתי' ב' בתוס' בביצה שאסורה מחמת ספק כנ""ל בתשובה 1. אם נולדה ביו""ט אסורה משום דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטל ואם מיירי שנולדה מטריפה אסורה כר""ל בדעת ר""מ שאמר שכל שדרכו להמנות אינו בטל או כר' יהודה אליבא דר' יהושע שאמר שכל דבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטל וכ""ש בדאורייתא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>י.  כתב הרשב""א שיכלו להקשות מברייתא זו על רב נחמן שהרי מוקצה דרבנן א""נ יתרץ שתנא זה סבר שמוקצה דאורייתא. ובתו""י כתב שלר""נ מוקצה חמור דהוי כעין דאורייתא.
<br>יא.  ובמהר""ם יש בדברי ר""ת עם לשון הגמי דמשמע שגם בביצה שאסורה בספק אם נתערבה באלף כולן אסורות. ולרשב""א אפילו באסורה בספק, ולא חשיב ס""ס כיון שספק א' הוא בתערובת וספק א' בגוף.</span>"	ביצה ג:- ד. ותוס'		
